פסק-דין בתיק ת"ק 003090/03

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת תביעת התובע כנגד הנתבע ע"ס 10,000 ש"ח.

הצדדים קבלו את הצעת בית המשפט ליתן החלטה לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט על סמך כל החומר וכתבי הטענות בתיק והסכמת הצדדים קבלה תוקף של החלטה.

בפני בית המשפט תביעה "לקבוע כיצד יש להפעיל את תוכנית הפנסיה (לעבר ולעתיד) ואיזה הפרשים מגיעים לתובע על שגיאות העבר, כולל הצמדה וריבית".

התובע טען בכתב תביעתו כי נתגלו טעויות ואי התאמות מצד הנתבע ולאור זאת הבנק שילם הפרשים בסך של 5,459 ש"ח.

בנק המזרחי אשר נתבע תחילה בתיק זה הגיש כתב הגנה ובו נטען כי הנתבע אינו צד לתביעה כאשר חברת "גמולה" הינה חברה בע"מ וזאת כאשר התובע מגיש תביעה אודות ניהול קרן הפנסיה גמולה ב'.

למען הזהירות נטען על ידי בנק המזרחי בכתב ההגנה כי ביום 20/2/95 קיבל התובע מקרן הפנסיה תשלום ראשון בסך של 2,411 ש"ח, תשלום אשר היווה בסיס לתשלומים הבאים להם נוספו הפרשי הצמדה למדד בהתאם לתקנון הקרן. בכתב ההגנה נטען כי לאור שיטת החישוב אשר מיטיב עם התובע התובע קיבל הטבה עד היום בסך של 1,950 ש"ח. בסעיף 4.4. אכן נטען כי באורח חד פעמי לא קיבל התובע הפרשי הצמדה עבור החודשים נובמבר 2000 ועד יוני 2000 ועקב זאת שולמו לתובע סך של 5,255 ש"ח ביום 24/12/02.

לבסוף נטען בכתב ההגנה כי התובע אינו מצביע על פגם בחישוב ולמעשה משאיר התובע לבית המשפט לקבוע את הטענות העובדתיות והמשפטיות של התביעה ועל כן יש לדחות את התביעה.

ביום 25/8/03 התקיים דיון במעמד התובע ובמעמד נציגה מטעם חב' גמולה. לא ניתן ללמוד מטענות התובע אשר נטענו במהלך הדיון הנ"ל הכיצד הגיע לסכום תביעה על סך 10,000 ש"ח.

התובע הגיש לתיק בית המשפט מסמכים נוספים - "התביעה - תוכן התיק" מסמכים אשר כללו טענות רבות אך הטענות אינן מגובות בחוות דעת של מומחה בצורה ממוקדת ובנוסף לכך פרט לטענות הנ"ל שלא ניתן ללמוד מהן כיצד התובע הגיע לסכום התביעה הנ"ל, לא צורפו לתביעה "ראיות" חיצוניות אשר מבססות את תביעת התובע, אשר לא פורטה כלל, הלכה למעשה בכתב התביעה אלא בפני בית המשפט כתב תביעה לקוני אשר הוגש כנגד הנתבע בגין סך של 10,000 ש"ח.

בתום הדיון הנ"ל נקבע כי יתוקן שם הנתבעת, יתקבל מסמכי התובע לתיק כחלק בלתי נפרד מהתביעה וכן נקבע כי על חברת גמולה להגיש כתב הגנה תוך 30 יום.

חברת גמולה הגישה כתב הגנה מטעמה והוסיפה לטענות הנתבע הנ"ל כי התשלום החודשי נעשה כדין ובהתאם לתקנון הקופה בשלושה שלבים, שלב ראשון של קביעת גובה היתרה בחשבון התובע ביום הזכאות לפנסיה, שלב שני קביעת גובה התשלום החודשי הבסיס אשר נגזר מהיתרה הנ"ל, ושלב שלישי קביעת הוספת הפרשי הצמדה על התשלום החודשי.

חברת גמולה ב' טענה בכתב ההגנה כי התובע קיבל מידיה מכתב מיום 22/3/95 ובו ציון גובה היתרה בחשבון ע"ס 344,820 ש"ח ונטען כי התובע לא ערער על סכום זה או על גובה התשלום החודשי. בהתייחס לטענה השלישית תוקנה הטעות והתובע קיבל הפרשי הצמדה וריבית נוספים וכדין. לבסוף נטען על ידי חברת גמולה כי גם אם היו לתובע טענות בקשר לגובה היתרה בחשבונו נכון ליום 31/12/94 או כנגד התשלום החודשי הבסיסי הראשון, התובע מנוע מלהעלות טענות אילו מחמת התיישנות.

אכן נראה ולו לכאורה כי התובע מנוע מלהגיש את תביעתו מחמת התיישנות. יחד עם זאת תביעתו של התובע איננה ברורה ומפורטת כנדרש.

לאור האמור לעיל, כאשר אין בפני בית משפט זה חוות דעת מסודרת או כתב תביעה מפורט וכאשר בית משפט זה מתבקש "לקבוע כיצד יש להפעיל את תוכנית הפנסיה (לעבר ולעתיד) ואיזה הפרשים מגיעים לתובע על שגיאות העבר, כולל הצמדה וריבית", הנני דוחה את התביעה.

יחד עם זאת, הנני קובע כי התובע יהא רשאי להגיש תביעה נפרדת נוספת ובלבד שינוסח ככתב תביעה כדין בצירוף חוות דעת של מומחה אשר יציין בצורה מפורשת את תביעות התובע. כמוכן הנני קובע כי במידה והתובע יבחר בהגשת תביעה נוספת, עם הגשת התביעה הנוספת ייפסק באופן מיידי כנגד התובע שכ"ט עו"ד והוצאות לטובת הנתבעת במסגרת תיק זה וכי על התובע לשלם לנתבעת סך של 1,000 ש"ח בגין שכ"ט עו"ד והוצאות במסגרת תיק זה ללא כל קשר לתוצאות התביעה החדשה .

בנוסף לכך יצויין ויובהר כי אין בפסק דין זה כדי להוות אורכה להגשת כתב תביעה מטעמי התיישנות.

בשלב זה ובהעדר הגשת תביעה נוספת, כל צד ישא בהוצאותיו. כאמור לעיל , התביעה נדחית בזאת.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום 25 בדצמבר 2003 בהעדר הצדדים.